חיפוש :

בוררות בסכסוכי ירושה

הורשה וירושה

הורשה, היא פעולה של הקניית זכות קניינית על רכושו של המנוח. רכוש זה כולל נכסי נדל"ן, נכסי ממון ונכסים ברי קיימא (תכשיטים, חפצי אמנות, ציוד ביתי, ציוד מסחרי, מכונות וכיו"ב).

נכסים אלו, יכול שיהיו נכסים בעין ו/או זכויות יוצרים ו/או קניין רוחני.

מה לא ניתן להוריש

בישראל קיימות זכויות מסויימות שאינן חלק מעזבון המנוח. לדוגמא: עפ"י סעיף 147 לחוק הירושה, כספים המושקעים בקופות תגמולים ו/או ביטוחי מנהלים, ו/או קופות פנסיה לקיצבה, אלו יוענקו עפ"י מינוי המוטבים בחייו של המנוח ו/או עפ"י תקנון הקופות לצורך הבטחת קיום של השארים.

 

ירושה בישראל

בישראל קיימים 3 מודלים עיקריים לחלוקת רכושו של נפטר.

 

א.     חוק הירושה

ירושה עפ"י חוק הירושה התשכ"ה- 1965, העזבון יחולק עפ"י הכללים הקבועים בחוק

הירושה מבלי שתתאפשר כל סטייה מהם.

 

ב.      ירושה עפ"י צוואה

העזבון מועבר ליורשים בהתאם לצוואה שערך המנוח לפני פטירתו. בישראל המצווה נהנה

מחופש מוחלט להחליט למי ברצונו להוריש את נכסיו במסגרת הצוואה.

 

ג.       ירושה עפ"י דין תורה 
             נעשית בד"כ ציבורים חרדיים ודתיים אשר עפ"י אמונתם, זהו התהליך הנכון והראוי להתנהלותם וזאת עפ"י סעיף 155(ג) לחוק הירושה. במקרה זה נדרשת הסכמת כל הצדדים.

 

ד.      מימוש הצוואה

כדי לחלק את רכוש המנוח/ה על פי הצוואה או לפי חוק הירושה, יש צורך באישור של הרשם לענייני ירושה. אישור זה נקרא "צו קיום צוואה" (אם קיימת צוואה או "צו ירושה" (אם הרכוש מחולק לפי חוק הירושה).

 

ה.     מינוי נאמן למימוש הצוואה

כותב הצוואה יכול למנות נאמן לביצוע ומימוש הצוואה בד"כ עו"ד או נוטריון, ואולם אין מגבלה למנות כל אדם שכותב הצוואה בוטח בכישוריו. ייתכן מצב בו היורשים ימנו נאמן מטעמם על מנת להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים עפ"י הצוואה. שכרו של הנאמן נקבע בד"כ בין 2-5% מהיקף הצוואה.

 

בוררות בסכסוכי ירושה

 

מתי להתחיל את הבוררות

סכסוך ירושה במשפחה הינו אירוע כואב, רגשי ויצרי העלול לפרק את המשפחה, ליצור מתח, ובמקרים קיצוניים אף להתנהלות פוגענית, פיזית ונפשית בין בני המשפחה.

ההורים, שכל חייהם דאגו לשלמות המשפחה ואחדותה, לא פעלו באופן מסודר לחלוקת רכושם באמצעות צוואה ברורה ומדויקת, או לא השאירו צוואה בכלל, או שהשאירו מכתב כוונות.

1.     במקרים רבים סכסוכים משפחתיים המתקיימים בין בני המשפחה הגרעינים, נשענים על מטענים רגשיים מן העבר שאינם קשורים באופן ישיר וענייני למחלוקת הירושה. "מטענים אלו" מתפרצים בעוצמות רגשיות גבוהות בסכסוך הירושה בו ההורים אינם כגורם ממתן, או לחילופין פרשנות רצון המוריש היא עפ"י אינטרס היורשים כל אחד להבנתו.

חוק הירושה בישראל ברור ומקיף ונותן מענה לחלוקה עקרונית. עם זאת, במגזרים מסוימים נוטים לחלוקת ירושה עפ"י דין תורה. בחלוקה זו ישנה עדיפות לבן בכור ביחס לאחיו הצעירים וקיים גם קיפוח זכויות הנשים במשפחה.

 

2.     צוואה ברורה וסדירה – נכתבת באופן חד משמעי וקובעת את אופן חלוקת הרכוש באופן מדויק שאינו ניתן לערעור. רצוי שתיערך ע"י עו"ד הבקיא בעיסוקו ובניסוח נכון, במעמד עדים מתאימים ונכון להפקידה בידי הרשם לענייני צוואות, כמו גם לעדכן אחת למס' שנים את תוכנה, עפ"י השינויים שנוצרו ברכושו של המוריש.

 

3.     צוואה פגומה או בלתי ברורה – מהווה מרשם בדוק לסכסוכי ירושה. צוואה פגומה נכתבת באופן לא מקצועי, לא ספציפי וניתנת לפרשנות העלולה להביא לסכסוך ומחלוקת בין היורשים הפוטנציאליים ומאחר והמוריש נפטר, לא ניתן כמובן לדעת מהי כוונתו המדויקת. אומדן דעתו ניתן לפרשנות. במקרים אלו, ככל שהיחסים בין הצדדים הטוענים לזכויות בעיזבון טעונים ומתוחים וככל שהעיזבון גדול יותר בהיקפו ובמורכבותו, תגדל עוצמת הסכסוך והאיבה בין הצדדים.

במקרה של צוואה פגומה או בלתי ברורה או בלתי מדויקת, או במקרים בהם חלק מבני המשפחה מעדיפים דין תורה והאחרים מאמינים במימוש המודל החוקי הנהוג בישראל או במקרים של חוסר צוואה, התפרצות סכסוכי ירושה בין היורשים עלולה להביא לקרע משפחתי בלתי הפיך. במקרים שכאלה, כבר בתחילת המחלוקת ההמלצה היא ללכת למודל של בוררות, בו ניתן בתהליך חוקי, רציונלי, מקצועי, צודק והוגן, לקבל החלטה ראויה בנסיבות העניין, תוך שמירה על שלמות המשפחה, האחים והאחיות.

קיים יתרון ברור בהסכמה להעביר את הנושא להחלטת בורר אובייקטיבי שקול שיקבל החלטה מושכלת בשכלול כלל הטענות תוך ויסות הלחצים הרגשיים ההולכים ומתגברים ונערמים ככל שהסכסוך אורך זמן רב יותר, וצובר מטענים רגשיים כבדים יותר.

 

אובייקטיביות הבורר  וגילוי נאות

אובייקטיביות הבורר הינה אבן היסוד להתנהלות הבוררות בענייני ירושה. הגדיר זאת כבוד השופט העליון דנציגר, במסגרת ערעור בעליון על פסק בוררות של כבוד השופט בדימוס וינוגרד

"חובת המילוי החלה על כלל הגורמים להליך הבוררות – הבורר והצדדים, היא רחבה, אקטיבית, מטילה חובת עשה. הכלל הוא בהקשר זה ש"אם יש ספק – אין ספק" וככל שפרט מידע כלשהו נתנה להיות ולו במידה מועטה, חיוני לגיבוש הסכמתו של הצד שכנגד – מוטב לו לצד המחזיק במידע לגלות מיוזמתו" ("ובעניין זה חייב הבורר להיות נטול פניות הכרות ו/או קשר עם מי מהשותפים לבוררות או באי כוחם. עניין זה יש לברר טרם חתימה על הסכם הבוררות".

 

הליך בוררות כחלופה לניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה

 

א.    הליך הבוררות מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרתו להגיע להכרעה בין עמדות הצדדים באופן מקצועי ואובייקטיבי בהתאם לנסיבות האירוע.

 

ב.   הליך הבוררות נעשה עפ"י הכללים בחוק הבוררות. עם זאת, יש בו את היתרון של חיסיון דיסקרטי מהותי של הצדדים לסכסוך שאינם מעוניינים בהליך משפטי בו כל האירוע בד"כ, חשוף לידיעת כלל הציבור במהלך המשפט ומפורסם ברשומות לאחר פסק הדין.

 

 

ג.      הליך הבוררות בד"כ יהיה קצר מתהליכים המתקיימים בבתי המשפט.

ד.    הטוענים יוכלו להציג טענותיהם ואימות לטענותיהם באמצעות עורכי דין. עם זאת, אין הבורר כפוף לדיני הראיות כנדרש בבית המשפט, והוא יכול לבסס החלטותיו על שיקולים מקצועיים ו/או הבנה אישית של האירוע.

 

ה.    מרגע שבו הצדדים בחרו בהליך של בוררות מתוך הסכמה, הם מחוייבים להליך ואינם יכולים לסגת ממנו.

 

ו.      החלטות הבורר ניתנות במסגרת פסק בורר, והצדדים בבוררות יכולים לפנות לבית המשפט או לרשם ולבקש ממנו לאשר את פסק הבורר לצורך קבלת תוקף של פסק הדין.

 

ז.     ערעור על פסק הבורר יכול להוות כמפורט בחוק הבוררות בד"כ, עילות פרוצדורה או חריגה מסמכות הבורר או פגמים שנפלו בגינו. במקרים שכאלה, רשאי בית המשפט לבטל את פסק הבוררות.

 

 

מינוי נאמן ע"י הבורר

באם יבקשו הצדדים לסכסוך הירושה מן הבורר לקבוע נאמן מתאים למימוש פסק הבורר, קיימת חובה ברורה לרשום זאת בהסכמת הבוררות טרם קיום התהליך.


הערה


אין במאמר זה משום המלצה משפטית ו/או הזמנה להתקשרות עם המכון לבוררות עסקית או מי מאנשיו. מידע זה ניתן כשירות לציבור.

בניית אתרים 2all