חיפוש :

בוררות עסקית – תקציר למתעניין

תקציר זה אינו מהווה מסמך משפטי ומיועד לספק מידע בסיסי על מנת להכיר את הליך הבוררות. התקציר אינו מחליף את חוק הבוררות ו/או כל דין אחר בעניין הליך הבוררות.

הקבוע בחוק גובר על כל האמור בתקציר זה.

  1. 1.        בוררות מהי?

בוררות היא דרך חלופית להכרעה בסכסוך שבין אדם לחברו שלא באמצעות בית משפט. מרבית ההסדרים נקבעים מראש – זהות הבורר וסמכויותיו, הגדרת הסכסוך, תחולת סדרי הדין ודיני הראיות ומועד למתן פסק הבוררות.

בוררות מושתתת על חוק הבוררות תשכ"ח -1968.

 

  1. 2.        יתרונות הבוררות

הבורר הינו מקצועי בתחומו, נבחר על ידי בעלי הדין, בעלי הדין חופשיים להחליט על ההליך והפרוצדורה לדוגמה – האם יחולו דיני ראיות וכו'.

ההליך מתבצע בדלתיים סגורות וניתן להחמיר ולקבוע כחלק מההסכם לא רק את תכני הבוררות אלא גם שההליך יהיה חסוי, וחובת איסור פרסום.

תהליך הבוררות צריך שיהיה חסכוני, יעיל ומהיר.

פלורליזם- הצדדים רשאים לבחור בורר בהתאם להשקפת עולמם, תרבותם, דתם וכיוצ"ב.

 

  1. 3.        חסרונות הבוררות

א.       לבורר סמכות מוגבלת, הוא אינו כפוף לדין המהותי ויכול לפסוק בכל דרך שנראית לו ופסיקתו מחייבת את הצדדים.

ב.      התשלום חל על שני הצדדים בחלוקה שווה ביניהם.

ג.        בדרך כלל פסק הבוררות אינו ניתן לערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם הבוררות. הליכי הביטול מוגבלים.

ד.      לבורר אין סמכות אכיפה. נדרשת פניה לבית המשפט לצורך אכיפת פסק הבוררות.

 

  1. 4.        הסכם בוררות

ההסכם יהיה בכתב.

קיומה של תניית בוררות בהסכם בין הצדדים- די בה כדי להפנות את הצדדים לפתרון הסכסוך בדרך של בוררות.

ההסכם ינוסח מפורט וספציפי כך שיכלול את כל הנושאים לגביהם נדרשת החלטה.

  1. 5.        צדדים לבוררות

א.       הצדדים להסכם הבוררות או צדדים לבוררות מכוח חוק, לדוגמא:  לפי חוק תכנון ובניה, תקנון איגוד הספורט או תקנון חברה שכולל סעיף בוררות.

ב.      חליפיהם של הצדדים לפי סעיף 4 לחוק הבוררות.

 

  1. 6.        עניינים שאינם יכולים להיות נושא לבוררות

סעיף 3 – אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. עניינים שנוגדים את תקנות הציבור, עניינים שמוסדרים בחקיקה שלא ניתן להתנות עליהם.

עניינים בלתי חוקיים ועניינים שבהכרעה, עלולים להשפיע על זכויות וחובות של צד ג'.

הליך הבוררות רלוונטי לכל נושא למעט מה שמוחרג מהחוק.

לדוגמה – עניין פלילי לא יידון בבוררות. מעמד אישי – בסמכות בית הדין הרבני, קניין רוחני, הפרת זכויות יוצרים, לא ידונו בבוררות.

יש להחריג בהסכם הבוררות עניינים שלא ידונו ע"י הבורר.

 

א.       מי לא יכול להיכנס לבוררות

פסולי דין ו/או קטינים ו/או חסרי אישיות משפטית עפ"י חוק מדינה (רק באישור היועץ המשפטי), רשויות מקומיות (רק בכפיפות לאישור הממשלה).

 

ב.       האם בורר ידון בנושא פלילי.

אין סמכות לבורר לעסוק בנושא פלילי. הנושא נתון לסמכות בית משפט סעיף 269 לחוק העונשין.

 

ג.        האם בורר יכול לפרק חברה

אין הנושא בסמכות בורר. לשם פרוק חברה, קיימים 3 גורמים מוסמכים:

  1.  בית משפט.
  2. רשם החברות
  3. בעלי המניות.

 

ד.       האם בורר יכריע בזכויות קנייניות

  1.  באופן עקרוני אין הבורר מכריע בזכויות קנייניות.
  2. אין לבורר סמכות לקבל החלטה שיש בה משום השפעה על צד שלישי.
  3. אין לבורר סמכות לדון בשכירות מוגנת.

 

ה.      האם הבורר יכריע בנושא מעמד אישי

אין לבורר סמכות לדון בסטטוס משפחתי, מעמד משפחתי, אבהות, אימוץ, משמורת.

 

ו.         דיני עבודה.

בורר לא יפסוק בדיני עבודה משום שמדובר בנושאים קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם. לדוגמה: חוקי עבודה שהם זכויות מוקנות לעובדים, שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה.

 

  1. 7.       זהות הבורר והליך הבוררות

יש להסתייע בגוף שלישי שימליץ על זהות הבורר, יש לבדוק ניגוד עניינים ועל כן, לא מומןלץ לקבוע את זהות הבורר בשלב ההסכם.

סמכויות הבורר – מומלץ להשאיר לבורר להגדיר את סמכויותיו על פי טיב הסכסוך – הנושא חשוב במקרה של דרישת ביטול פסק הבוררות בעילת חריגה מסמכות, סעדי ביניים, עדים מומחים וגבולות הבוררות.

הדין שיחול – הדין שיחול חשוב במיוחד בבוררות בינלאומית.

הכפפת הבורר לדין המהותי – הבורר אינו כפוף לדין המהותי ורשאי לפסוק על פי עקרונות הצדק הטבעי והנוהג המקצועי על פי שיקול דעתו הבלעדי.

כבילת הבורר לדיני הראיות או לסדרי הדין –התוספת השנייה לחוק פוטרת כבילה לדיני הראיות או סדרי הדין.

הנמקת פסק הבוררות והזכות לערער עליו – ברירת המחדל שהבורר צריך לנמק החלטתו על מנל לאפשר יכולת ערעור. על הצדדים לציין בהסכם האם מעוניינים באופציית הערעור.

לוחות זמנים של הבוררות

חוק הבוררות – תוך שלושה חודשים ינתן פסק הבורר והבורר רשאי להאריך בשלושה חודשים נוספים את מועד מתן הפסק, בהסכמת הצדדים.

מקום קיום הבוררות – יקבע בהתאם להוראות סעיף 3 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות תשכ"ט 1968.

הרכב הבוררות – בורר אחד או שלושה, המשכיות במקרה שנבצר מהבורר לשמש כבורר. הבוררים יכולים להיות ממגזרים שונים כגון: מומחים מקצועיים, עורכי דין, שופטים או כל מי שהוסמך על ידי הצדדים לדון בבוררות.

 

  1. 8.       שכר טרחת הבורר

א.       על בעלי הדין לשלם את שכרו והוצאותיו של הבורר בחלקים שווים, אלא אם נקבע אחרת בהסכם.

ב.      פסק בוררות שהועבר לבית משפט וחזר לבורר – רשאי הבורר לדרוש תוספת תשלום.

ג.        בית המשפט רשאי לקזז משכר הבורר אם דרש שכר גבוה שלא על דעת הצדדים.

ד.      מומלץ להקליט או לתמלל את כל ישיבות הבוררות (עלויות ההקלטה או התמלול תחולקנה בין הצדדים).


  1. 9.        

א.      החלת הבוררות במקרה שבו הסכם הכולל תניית בוררות בוטל – פקיעת החוזה אינה מביאה בהכרח לפקיעת הבוררות.

(ראה רע"א 4244/09 טנא הון צמחיה ואח' נ' הולילנד קוסמטיקס ואח').

ב.      נקבע כי כאשר צד נוקט הליך משפטי ואינו עומד על זכותו לבוררות, והצד שכנגד אינו מתעקש על קיום הבוררות, אזי בית המשפט יפעל על פי הסכמת הצדדים.

ג.         במקרה של ביטול ההסכם מעיקרו, עדיין נוטה בית המשפט להגן על סעיפי הבוררות.

ד.      במקרה שצד אחד מגיש לבית המשפט תביעה נגד יריבו בעוד שקיים הסכם בוררות בין הצדדים – בית המשפט מוסמך לעכב הליכים, סעיף 5, כשהתביעה הוגשה בנושא שסעיף הבוררות חל עליו. הסמכות להכריע בעיכוב ההליכים לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה.

ה.      ניסיונות לצרוף גורמים נוספים שאינם חתומים על ההסכם להליך הבוררות מתוך מטרה להתחמק מהבוררות, לא יעמדו במבחן בית המשפט.

 

  1. 10.   מתי נפנה להליך הבוררות

א.      פנייה יזומה של הצדדים לבורר לשם הכרעה בסכסוך.

ב.      פנייה לבית משפט בתגובה לתובענה שהוגשה ע"י אחד הצדדים למימוש הסכם בוררות.

ג.        הפניית הצדדים לבוררות ע"י בית המשפט לפי סעיף 79ב' לחוק בתי המשפט. (מותנה בהסכמת הצדדים).

ד.      פנייה למוסד בוררות שלא מכוח הסכם באופן וולונטרי בהחלטה משותפת של הצדדים.

בכל ההליכים, חובה לשמור על סודיות מרגע ההחלטה על פניה להליך הבוררות.

 

 

  1. 11.   התנהלות הליך הבוררות

הבוררות יכולה להתנהל באופן זהה להליך אזרחי בבית משפט.

א.       הגשת כתבי הטענות של הצדדים – כתב תביעה, הגנה ותשובה.

ב.      דיון מקדמי – העלאת טענות מקדמיות, בדיקת המחלוקות וגילוי מסמכים.

ג.        שלב ההוכחות – חקירה ראשית, נגדית, חוזרת וסיכומים.

ד.      פסק הבוררות.

 

עם זאת, הבורר אינו חייב להיות קשור בדין המהותי ודיני הראיות ויכול להתנהל באופן שונה:

א.      הגשת כתבי טענות לפני הישיבה הראשונה על מנת שהבורר ילמד אותן.

ב.      קביעת מועדים שונים להגשת כתבי בית דין.

ג.        ישיבות הבוררות – ישיבה טרומית שבה יוגדר הסכסו ויוחלט על פרטי הסכם הבוררות, יכולת ערעור לבית המשפט, הדין המהותי, דיני ראיות, מקום, תיעוד ומועד למתן פס"ד.

נוכחות חובה לצדדים בכל הישיבות. לא תתקיימנה ישיבות בנוכחות צד אחד.

ד.       שאלונים וגילוי מסמכים – בסמכות הבורר להורות לצדדים על גילוי מסמכים.

ה.      ראיות ומוצגים – הבורר אינו כפוף לדיני הראיות אם לא נקבע אחרת, אך מחוייב לשמור על זכותו של כל צד להציג את טענותיו או ראיותיו – היה ולא, תהיה בכך עילה לביטול פסק הבוררות ע"פ חוק הבוררות.

ו.        בסמכות הבורר לזמן עדים.

ז.       סעדים זמניים – על הבורר לתת פסק דין תוך 3 חודשים מיום תחילת הדיון בסכסוך, אלא אם נקבע אחרת בהסכם. הבורר יכול להאריך את מועד מתן הפסק ב3 חודשים נוספים בהסכמת הצדדים. מניין הימים ייספר מהיום בו התקיימה ישיבת הבוררות הראשונה, לאחר הישיבה המקדמית.

ח.      כאשר פסק הבוררות לא ניתן בזמן שנקבע, רשאי אחד הצדדים להתנגד להארכת המועד למתן הפסק ולבקש לסיים את הבוררות.

ט.      בית המשפט שדן בנושאי בוררות – סמכות עניינית: בית המשפט המחוזי. סמכות מקומית- על פי סעיף 3 לתקנות סדרי הדין בעניניי בוררות תשכ"ט 1968. 

 

  1. 12.   התערבות בית המשפט בהליך

הצדדים והבורר רשאים לפנות לבית המשפט לסיוע – סיוע לבורר בניהול הבוררות, מתן סעד שאינו בסמכות הבורר, הוראות לבורר ומתן חוו"ד משפטית לבורר.

בית המשפט שמוסמך להתערב – בית המשפט המחוזי, או כל בית משפט שאליו הוגשה התביעה ובהסכמת הצדדים שהופנו לבוררות – הפנייה בדרך של המרצת פתיחה (אבעיה).

כאשר הצדדים הופנו לבוררות ע"י בג"צ, בית המשפט המחוזי ידון בנושאים הקשורים לבוררות.

ערעורים על פסק הבוררות מחייבים רשות של בית המשפט ואינם זכות.

 

  1. 13.   מתן סעדי ביניים ע"י הבורר

סמכותו של הבורר ע"פ חוק הבוררות להעניק סעדי ביניים אבל אין בסמכותו לאכוף אותם.

על מנת לאכוף אותם יפנה המעוניין באכיפה לבית המשפט.

בחוק הבוררות רשימת סעדים אותה ניתן לקבל לאחר פנייה לבית המשפט למתן סעד.

 

  1. 14.   נימוק פסק הבוררות

אם לא יקבע מפורשות שהפסק לא ינומק, על הבורר לנמק את פסק הבוררות.

פסק מנומק מאפשר לבית הדין לדון בבקשה לביטול הפסק או ערעור.

 

  1. 15.   אישור פסק בוררות בבית משפט

לאחר שהוגשה בקשה לבית המשפט לאישור הפסק ובית המשפט טרם אישר, רשאי הצד שהפסיד להתנגד בדרך של בקשה לביטול הפסק. לאחר אישור הפסק ניתן לפנות להוצל"פ לאכיפתו.

פסק הבוררות תקף גם ללא אישורו בבית המשפט אולם על מנת לאוכפו יש לקבל אישור בית משפט.

פסק בוררות יאושר לאחר-

מועד הגשת ביטול הפסק – 45 יום ממתן הפסק.

מועד הגשת ערעור – 30 יום ממתן הפסק.

הוגשה בקשה לביטול הפסק ונדחתה, בית המשפט יאשר את הפסק.

 

  1. 16.   ערעור על פסק הבוררות

לשם יצירת זכות ערעור, על הצדדים לקבוע בהסכם או סעיף הבוררות, כי ניתן לערער בפני בורר/בית משפט – במקרה כזה חובה לנמק את פסק הבוררות.

 

  1. 17.  ביטול פסק הבוררות

כאשר הוחלט על מתן זכות ערעור, ניתן לפנות לבטל את הפסק בעילות עפ"י סעיף 24 לחוק הבוררות סעיפים קטנים 9-10:

א.       תוכנו של הפסק נוגד את תקנות הציבור.

ב.      עילה שעל פיה בית המשפט היה מבטל פס"ד סופי שאין עליו ערעור.

 

  1. 18.   ערעור בפני בורר כמפורט בסעיף 21 א' לחוק הבוררות

הגשת הערעור תוך 45 יום מהמצאת הפסק לצדדים.

בעלי הדין רשאים להגיש תגובה לערעור בתוך 30 יום.

למערער זכות להשיב תוך 15 יום.

 

  1. 19.   ערעור בפני בית משפט כמפורט בסעיף 29 ב' לחוק הבוררות

פנייה לבית המשפט אם נפלה טעות יסודית תוך 30 יום ממתן הפסק.

אם נתנה רשות ערעור – הגשת הערעור תוך 15 יום.

על מנת  שתינתן אפשרות ערעור לבית המשפט מבעוד מועד, דרושה הסכמה.

הישיבות יתועדו באמצעות פרוטוקול והפסק נומק.

רצוי לקבוע בהסכם זכות ערעור על פסק הבוררות וראוי לבחון אם היתרונות עולים על החסרונות.

 

  1. 20.   ביטול פסק הבוררות

ניתן לבטל את פסק הבוררות ע"פ אחת מהעילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות.

יש להגיש את הבקשה תוך 45 יום ממתן הפסק או תוך 7 ימים מיום הגשת בקשה לאישור הפסק. לבעל הדין שכנגד עומדת הזכות להשיב לבקשה תוך 15 יום.

העילות לביטול פסק הבוררות:

א.       הסכם הבוררות לא היה בר תוקף.

ב.      פסק הבוררות ניתן על ידי בורר שלא נמנה כדין. על בעל הדין להודיע לבורר על אי הסכמתו למינויו לאלתר.

ג.        הבורר פעל ללא סמכות או חרג מהסמכות שניתנה לו.

ד.      לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להגיש ראיותיו.

ה.      הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.

ו.        הותנה בהסכך שעל הבורר לתת נימוקים ולא עשה כן.

ז.       הותנה בהסכם שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין ולא עשה כן.

ח.      פסק הבוררות ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו.

ט.      תוכנו של פסק הבוררות מנוגד לתקנות.

י.        קיימת עילה שעל פיה בית המשפט היה מבטל פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור.

אם בית המשפט החליט להחזיר את פסק הבוררות לבורר, יפסוק הבורר תוך 3 חודשים ע"פ ההנחיות שניתנו ע"י בית המשפט.

אם הוגשה בקשה לביטןל הפסק ובית המשפט דחה אותה, עליו לאשר את הבוררות גם אם

לא התבקש אם החליט לתקן את הפסק, יאשר את הפסק לאחר תיקונו.

יש להקפיד בזמן אמת על כך שהבורר לא חורג מסמכויותיו, חריגה מסמכות מחייבת

התראה מיידית לבורר על ידי בעל הדין.

 

בניית אתרים 2all